גז"ד למורשע מקריית ים בעבירות חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין

כללי

הנאשם הודה והורשע ביום 17.3.09  - בעקבות הליך של  גישור- בעובדות כתב אישום מתוקן מיום 21.1.09 (כתב האישום תוקן ביוזמת המאשימה וללא קשר להליך הגישור או להודאת הנאשם), בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 21.12.08 נתגלע סכסוך בין הנאשם לבין חברו ושכנו, אלשין ממדוב (להלן: "המתלונן"), על רקע חובו של הנאשם למתלונן בסך של 200 שקלים.

בהמשך לכך, פגש הנאשם במתלונן בחצר ביתם, והתפתח ביניהם עימות מילולי שבהמשכו התקוטטו ביניהם.

במהלך הקטטה, אמר הנאשם למתלונן שבכוונתו להצטייד בסכין ולרצוח אותו באותו היום. לאחר הקטטה עלה הנאשם לביתו, הצטייד בסכין שלהבה באורך 20 ס"מ (להלן: "הסכין") ושב לחצר.

משראה המתלונן כי הנאשם חמוש בסכין, החל להימלט ממנו לכיוון הרחוב, אך הנאשם רדף אחריו, הדביקו, ודקר אותו שש דקירות באמצעות הסכין; בחזה, בבטן מקדימה, בבטן משמאל, בבית השחי משמאל, בגב התחתון ובירך שמאל. 

כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן חבלות חמורות ביניהן דקירות לתוך חלל הבטן, בגינן אושפז ונותח.

בגין מעשים אלה נטען כי הנאשם:

א.    חבל במתלונן חבלה חמורה באמצעות הסכין, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו לחבלה חמורה.

ב.     החזיק בסכין מחוץ לביתו, שלא למטרה כשרה.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

ב"כ המאשימה הפנתה בראשית טיעוניה לארבע הרשעותיו הקודמות של הנאשם ביניהן עבירות אלימות, סמים, שוד מזוין ועבירות רכוש.

עוד ציינה כי הנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל ואף תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 10 חודשים, בגין עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

עוד הדגישה כי הנאשם שוחרר ממאסר רק חודש בלבד לפני ביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה.

לדברי ב"כ המאשימה העונשים שהוטלו על הנאשם בעבר כמו גם המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע את העבירות.

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירה בכך שהנאשם עשה שימוש בסכין וחבל במתלונן, באופן חמור בשל "עניין של מה בכך".

עוד הוסיפה כי אין המדובר בשליפת סכין ספונטאנית ואקראית כי אם בכוונה ברורה ומתוכננת לגרום למתלונן חבלה חמורה. לדבריה, הראיה לכוונה זו היא מספר הפגיעות שנגרמו למתלונן כמו גם מיקומן הרגיש שבעקבותיהן נזקק לניתוח (ראו תיעוד רפואי ת/2). חומרה יתרה מייחסת ב"כ המאשימה לעובדה כי הנאשם עלה לביתו והצטייד בסכין על מנת לחזור ולפגוע במתלונן, כשבטרם עשה זאת ביטא בדבריו את כוונתו לרצוח את המתלונן.

לטענת ב"כ המאשימה מעברו של הנאשם ומהמקרה דנן עולה כי הנאשם הינו אדם אלים ומסוכן אשר אינו בוחל בשימוש באלימות ובנשק קר.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה המתייחסת לתופעת האלימות וה"סכינאות" שהפכו למכת מדינה ממנה עולה, כי מגמת הפסיקה היא הירתמות של בתי המשפט למלחמה בתופעות אלו באמצעות ענישה מחמירה.

לאור האמור לעיל, ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת ומשמעותית שיש בה כדי לבטא את שיקולי הגמול וההרתעה כראוי לנסיבות החמורות של המקרה כמו גם, על רקע נסיבותיו של הנאשם ועברו הפלילי. בנוסף, ביקשה להפעיל במצטבר את עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם וכן, להטיל עליו עונש מאסר על תנאי מרתיע ולחייבו לשלם פיצוי למתלונן.  

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

הסניגור ביקש מבית המשפט להתחשב בכך שהודייתו של הנאשם באה בתום הליך גישור מבלי שכתב האישום תוקן, ובכך שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי וחסך את העדת המתלונן. כמו כן, לקח הנאשם אחריות מלאה למעשיו והוא מביע חרטה כנה.